כמה מילים על אוכל בריאות (ועל הכותבת..)

בעברי הייתי פודי* קלאסית. אני ובן זוגי נהגנו לבקר בכל מסעדת שף חדשה שנפתחה באיזור ת"א, ומדי פעם היינו משלבים גם את האהבה שלי לנוף, טיולים וטבע, ויוצאים להרפתקאות אוכל באיזורים שונים בארץ. הקניות החביבות עלי ביותר היו חנויות של שפים, שם נהגתי לבקר (ועדיין נוהגת לפעמים) על מנת להתעדכן בחידושים ולצרוך מיני גאדג'טים למטבח.



מאז הולדת בתי (לפני שלוש שנים) הפך מטבח ביתי למטבח גורמה בריא.



בתהליך זה למדתי שהסוד הגדול ביותר בהכנת אוכל בריא הוא ההתארגנות. במרבית המקרים כדאי להיערך מראש על מנת לקצר את זמן ההכנה ברגע האמת. כך מצאתי שעל מנת לבשל קטניות לדוגמא, עלי לדאוג להכנתם (השרייתם וגם בישולם לפעמים) מבעוד מועד, חלוקתם למנות והקפאתם. כך העבודה נעשית פעם אחת, ולאחר מכן אני יכולה להשתמש פעמים רבות באותה קטנייה שהוקפאה, דבר החוסך זמן רב בעת ההכנה.



בנוסף, גיליתי את הכיף הגדול בהכנת אוכל טרי ומהיר (לפני כן נמשכתי לרוב להכנת ארוחות מורכבות ומתוחכמות), תוך שימוש בצבעוניות, מרקמים וטעמים שונים. דבר היוצר גיוון ועניין בארוחה, והופך אותה לחוויה גדולה ומשמחת. כאן נכנס סוד נוסף הקשור באוכל בריא והוא - תפקידם החשוב של צמחי התבלין. צמחי תבלין טריים מוסיפים טעם מרענן ומגוונים כל ארוחה, החל מסלט פשוט וכלה בדג או מנת דגנים וקטניות. כמו כן, לצמחי התבלין ערך מוסף חשוב והוא הערכים התזונתיים - ויטמינים ומינרלים שונים כגון: ברזל, ויטמין C ועוד.



לכל אלו שמילים כמו אוכל בריא, קינואה, כוסמת וכדומה, גורמים להם לחשוב שמקומם אינו בבלוג זה:

אכילה בריאה הנה תהליך. תהליך טעים מאוד, שבו בכל רגע בידינו הבחירה מה ברצוננו לשנות ומה לא. היפה בתהליך זה הוא ששינוי קטן ביותר (כמו הפחתת כמות הסוכר במשקאות שאנו שותים) מביא באופן די מהיר לכך שהגוף מתרגל ומשנה את טעמו וצרכיו. וכך מאכל שלא היה לטעמינו קודם, לפתע הופך לנחמד ואף טעים בעינינו. מה שאני מנסה לומר הוא שמדובר בלימוד עצמי, וכמו בכל לימוד אחר, מומלץ ואף רצוי לעשות את השינוי לאט ובהדרגה.

כמו כן, זה לגיטימי לחרוג לפעמים מהתפריט הבריא ולאכול מדי פעם דברים שאינם נכללים בהגדרת ה"בריאים", סתם כי אוהבים. עם הזמן אפילו תגלו שהם לא עושים לכם טוב, כי הגוף שלכם כבר לא רגיל לעכל אותם.



רק בריאות לכולנו.



---------------------------------------------------------------



*פודי - כינוי לאדם המתעניין באכילתו ובהכנתו של מזון משובח











חפש בבלוג זה

01 יוני 2010

קרנבל בסגנון מקסיקני



האוכל הכי אהוב עלי בעולם הוא אוכל מקסיקני.
אמנם מדובר באוכל מאוד פשוט, שאין בו משום עילוי קולינרי, אבל משהו בו תפס אותי.
כנראה שזה בעיקר הגיוון של הטעמים. בכל ביס יש הפתעה - פריחולס, אבוקדו, סלסה ובימים פרועים גם שמנת חמוצה או גבינה מותכת... אבל שששש... זה כבר לא לבלוג הזה :)

המתכון הבא הוא ארוחה מקסיקנית שלמה, שאת כולה מכינים לבד בבית (כולל הטורטיות!!), והיא כולה בריאות.
אני מאוד אוהבת להכין את הארוחה הזו כשאני מארחת כיוון שמדובר בחוויה של ממש, כאשר כל אחד ממלא את הטורטייה שלו כאוות נפשו ומגלגל.

רק כדי להסדיר את העניין עם המקומיים, לא באמת מדובר בארוחה מקסיקנית קלאסית אלא בשילוב ממקורות שונים.
כך שהפריחולס בעצם עשה הסבה קטנה למרק שעועית שחורה מקובה, שמקורו בספר המתכונים של אורנה ואלה. הסלסה היא סלסה פרי טעמי האישי, וכל אחד מוזמן להמציא את הסלסה האידאלית מבחינתו. הגוואקמולי - תפס יותר כיוון של סלט אבוקדו משודרג, והטורטיות? הן מקמח מלא ולא מקמח תירס...

מצרכים:

מרק השעועית שחורה:
500 גרם שעועית שחורה (או אדומה, על פי בחירתכם)
בצל
2.5 ליטר מים (בערך)

משרים את השעועית למשך ארבע שעות לפחות, ומחליפים מדי פעם את המים.
מסננים ומבשלים (עם מכסה) עם מים ובצל למשך כשעה וחצי או עד שהשעועית מתרככת.

רבע כוס שמן זית
2 בצלים קצוצים
2 פלפלים אדומים
פלפל חריף טרי (אני השתמשתי באדום)
8 שיני שום שום
כף כמון
כפית סוכר חום
2 כפות אורגנו מיובש
מלח לפי הטעם

מטגנים במחבת את כל החומרים הנ"ל למשך מספר דקות, ומוסיפים למרק. מבשלים יחד עוד כחצי שעה. אם עדיין יש הרבה נוזלים במרק, אני ממליצה לבשל יחד ללא מכסה ולצמצם מעט את הנוזלים, במטרה להפוך את המרק לנזיד.


סלסה עגבניות:
3 עגבניות בשלות
1 שן שום גדולה
חצי כפית סוכר
חתיכת פלפל חריף
מלח
פלפל שחור גרוס במקום
כף שמן זית
מעט בזיליקום (למי שאוהב)

מרסקים יחד את כל החומרים.

סלט אבוקדו:
1 אבוקדו בשל
כף שמן זית
מיץ מחצי לימון
מלח
פלפל שחור גרוס במקום
חופן כוסברה קצוצה (למי שאוהב)

חותכים את האבוקדו לקוביות, ומוסיפים את יתר המרכיבים.

טורטיות (כמות של 5 טורטיות בערך):
1 כוס קמח אורגני מלא מנופה
כף שמן זית
רבע כוס מים

מערבבים את הקמח עם השמן והמים ליצירת בצק נעים למגע (לא יבש\קשה ולא רטוב ודביק מדי), אם יבש - מוסיפים עוד מים ואם דביק מדי - עוד מעט קמח.
מקמחים בקמח מלא את משטח העבודה (צריך לעבוד עם כמות נדיבה של קמח, כדי שהבצק לא יידבק למשטח תו"כ רידוד), קורצים כדור פינג-פונג קטנים מן הבצק ומרדדים לכדי טורטייה דקה ביותר. מניחים את הטורטייה במחבת יבשה שחוממה על הגז, כדקה וחצי מכל צד. את הטורטייה המוכנה מניחים על צלחת ומכסים מייד במגבת (פעולה זו מונעת מהטורטייה להתקשות, ומשאיר אותה רכה ונוחה לגלגול).
הטורטיות המוכנות אינן טעימות בפני עצמן, אך לאחר שממלאים אותן בנ"ל, והן נרטבות מן המיצים השונים, טעמן נפלא!!

בתיאבון!


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה