כמה מילים על אוכל בריאות (ועל הכותבת..)

בעברי הייתי פודי* קלאסית. אני ובן זוגי נהגנו לבקר בכל מסעדת שף חדשה שנפתחה באיזור ת"א, ומדי פעם היינו משלבים גם את האהבה שלי לנוף, טיולים וטבע, ויוצאים להרפתקאות אוכל באיזורים שונים בארץ. הקניות החביבות עלי ביותר היו חנויות של שפים, שם נהגתי לבקר (ועדיין נוהגת לפעמים) על מנת להתעדכן בחידושים ולצרוך מיני גאדג'טים למטבח.



מאז הולדת בתי (לפני שלוש שנים) הפך מטבח ביתי למטבח גורמה בריא.



בתהליך זה למדתי שהסוד הגדול ביותר בהכנת אוכל בריא הוא ההתארגנות. במרבית המקרים כדאי להיערך מראש על מנת לקצר את זמן ההכנה ברגע האמת. כך מצאתי שעל מנת לבשל קטניות לדוגמא, עלי לדאוג להכנתם (השרייתם וגם בישולם לפעמים) מבעוד מועד, חלוקתם למנות והקפאתם. כך העבודה נעשית פעם אחת, ולאחר מכן אני יכולה להשתמש פעמים רבות באותה קטנייה שהוקפאה, דבר החוסך זמן רב בעת ההכנה.



בנוסף, גיליתי את הכיף הגדול בהכנת אוכל טרי ומהיר (לפני כן נמשכתי לרוב להכנת ארוחות מורכבות ומתוחכמות), תוך שימוש בצבעוניות, מרקמים וטעמים שונים. דבר היוצר גיוון ועניין בארוחה, והופך אותה לחוויה גדולה ומשמחת. כאן נכנס סוד נוסף הקשור באוכל בריא והוא - תפקידם החשוב של צמחי התבלין. צמחי תבלין טריים מוסיפים טעם מרענן ומגוונים כל ארוחה, החל מסלט פשוט וכלה בדג או מנת דגנים וקטניות. כמו כן, לצמחי התבלין ערך מוסף חשוב והוא הערכים התזונתיים - ויטמינים ומינרלים שונים כגון: ברזל, ויטמין C ועוד.



לכל אלו שמילים כמו אוכל בריא, קינואה, כוסמת וכדומה, גורמים להם לחשוב שמקומם אינו בבלוג זה:

אכילה בריאה הנה תהליך. תהליך טעים מאוד, שבו בכל רגע בידינו הבחירה מה ברצוננו לשנות ומה לא. היפה בתהליך זה הוא ששינוי קטן ביותר (כמו הפחתת כמות הסוכר במשקאות שאנו שותים) מביא באופן די מהיר לכך שהגוף מתרגל ומשנה את טעמו וצרכיו. וכך מאכל שלא היה לטעמינו קודם, לפתע הופך לנחמד ואף טעים בעינינו. מה שאני מנסה לומר הוא שמדובר בלימוד עצמי, וכמו בכל לימוד אחר, מומלץ ואף רצוי לעשות את השינוי לאט ובהדרגה.

כמו כן, זה לגיטימי לחרוג לפעמים מהתפריט הבריא ולאכול מדי פעם דברים שאינם נכללים בהגדרת ה"בריאים", סתם כי אוהבים. עם הזמן אפילו תגלו שהם לא עושים לכם טוב, כי הגוף שלכם כבר לא רגיל לעכל אותם.



רק בריאות לכולנו.



---------------------------------------------------------------



*פודי - כינוי לאדם המתעניין באכילתו ובהכנתו של מזון משובח











חפש בבלוג זה

10 יוני 2010

קינואה כתומים בקארי וחלב קוקוס


המנה הזו נוצרה במקרה בבוקרו של עוד יום מפתיע ;).
לא תכננתי לבשל על הבוקר, אבל מפה לשם, תו"כ הכנת ארוחת בוקר לעצמי, מצאתי את עצמי מוציאה סיר, שופכת פנימה קינואה, מטגנת קלות, ומתלבטת מה יעלה בגורלה - האם זו "סתם" קינואה שאהפוך אח"כ לסלט או שאולי יתבשל פה  תבשיל קינואה. התקשרתי לחברה לשאול לגבי מתכון קינואה כתומים שסיפרה לי עליו כמה ימים קודם לכן, אבל היא לא ענתה.
כך נולדה לה מנת הקינואה האסייתית שלהלן.

מנה זו יכולה להיות בפני עצמה - כארוחה קלה, או כתוספת המלווה מנה עיקרית (דג לדוגמא..).
חלב הקוקוס והקארי הדומיננטים והמתקתקים מעדנים מאוד את טעמה של הקינואה, כך שכל מי שחובב כתומים ותיבול מזרחי, יוכל להתחבר אליה, גם אם אינו חובב קינואה.

מצרכים (כמות ל 4 פחות או יותר):
1 כוס קינואה
2 כוסות של בטטה ודלעת\דלורית, חתוכות לקוביות קטנות-בינוניות
5 כפות שמן זית
2.5 כוסות של מים וחלב קוקוס* - כוס חלב קוקוס וכוס וחצי מים לדוגמא (או כל מיהול אחר של מים וחלב קוקוס שנראה לכם לנכון)
2 כפיות קארי** (אני השתמשתי באבקה הכתומה)
5-8 שיני שום - לפי הטעם (אם אתם משתמשים בשיניים קטנות, אני ממליצה להשאירן שלמות, טעים לאכול אותן כך)
חצי כפית מלח
צרור כוסברה קצוצה
חתיכת פלפל חריף ירוק\אדום*** (על פי הטעם)

אופן הכנה:
מטגנים קלות את הקינואה, מוסיפים את השום, ומטגנים כדקה נוספת, מוסיפים את הכתומים ומטגנים מספר דקות נוספות.
שופכים פנימה את הנוזלים (מים + חלב קוקוס), מערבבים, מוסיפים את הקארי, מלח, כוסברה ופלפל חריף, נותנים לנוזלים לבעבע כמה דקות, מנמיכים את האש ומכסים לכ - 25 דקות. אם עדיין יש נוזלים, אפשר להשאיר על האש לעוד מספר דקות.

אפשר להגיש עם כוסברה טרייה קצוצה מלמעלה.
-------------------------------------------------------------------------------------
* כמה מילים על קארי - הקארי זוהי תערובת של תבלינים, המגיעה באבקה או משחה. האבקה לרוב מקורה הודי ואילו המשחה מקורה תאילנדי (מכילה מיני שורשים, למונגראס, שום, צ'ילי ועוד). לקארי צבעים שונים - כתום, ירוק ועוד. לרוב מבשלים קארי עם חלב קוקוס.

** לגבי חלב הקוקוס - חלב הקוקוס מגיע בקופסאות שימורים, ומתחלק לנוזל קוקוס (הכי פחות עשיר, יותר מימי), חלב קוקוס וקרם קוקוס. קרם קוקוס, כשמו כן הוא - קרמי, ולכן הוא העשיר ביותר בטעמו (ובאחוזי השומן שבו...).

*** טיפ פלפל חריף טרי - על מנת להנות מהטעם הנפלא שהפלפל החריף נותן לתבשילים, ועדיין להמנע מחריפות יתר, אני משתמש בחתיכת פלפל חריף שלמה, לא קצוצה, ולקראת סוף הבישול זורקת אותה בשלמותה.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה