כמה מילים על אוכל בריאות (ועל הכותבת..)

בעברי הייתי פודי* קלאסית. אני ובן זוגי נהגנו לבקר בכל מסעדת שף חדשה שנפתחה באיזור ת"א, ומדי פעם היינו משלבים גם את האהבה שלי לנוף, טיולים וטבע, ויוצאים להרפתקאות אוכל באיזורים שונים בארץ. הקניות החביבות עלי ביותר היו חנויות של שפים, שם נהגתי לבקר (ועדיין נוהגת לפעמים) על מנת להתעדכן בחידושים ולצרוך מיני גאדג'טים למטבח.



מאז הולדת בתי (לפני שלוש שנים) הפך מטבח ביתי למטבח גורמה בריא.



בתהליך זה למדתי שהסוד הגדול ביותר בהכנת אוכל בריא הוא ההתארגנות. במרבית המקרים כדאי להיערך מראש על מנת לקצר את זמן ההכנה ברגע האמת. כך מצאתי שעל מנת לבשל קטניות לדוגמא, עלי לדאוג להכנתם (השרייתם וגם בישולם לפעמים) מבעוד מועד, חלוקתם למנות והקפאתם. כך העבודה נעשית פעם אחת, ולאחר מכן אני יכולה להשתמש פעמים רבות באותה קטנייה שהוקפאה, דבר החוסך זמן רב בעת ההכנה.



בנוסף, גיליתי את הכיף הגדול בהכנת אוכל טרי ומהיר (לפני כן נמשכתי לרוב להכנת ארוחות מורכבות ומתוחכמות), תוך שימוש בצבעוניות, מרקמים וטעמים שונים. דבר היוצר גיוון ועניין בארוחה, והופך אותה לחוויה גדולה ומשמחת. כאן נכנס סוד נוסף הקשור באוכל בריא והוא - תפקידם החשוב של צמחי התבלין. צמחי תבלין טריים מוסיפים טעם מרענן ומגוונים כל ארוחה, החל מסלט פשוט וכלה בדג או מנת דגנים וקטניות. כמו כן, לצמחי התבלין ערך מוסף חשוב והוא הערכים התזונתיים - ויטמינים ומינרלים שונים כגון: ברזל, ויטמין C ועוד.



לכל אלו שמילים כמו אוכל בריא, קינואה, כוסמת וכדומה, גורמים להם לחשוב שמקומם אינו בבלוג זה:

אכילה בריאה הנה תהליך. תהליך טעים מאוד, שבו בכל רגע בידינו הבחירה מה ברצוננו לשנות ומה לא. היפה בתהליך זה הוא ששינוי קטן ביותר (כמו הפחתת כמות הסוכר במשקאות שאנו שותים) מביא באופן די מהיר לכך שהגוף מתרגל ומשנה את טעמו וצרכיו. וכך מאכל שלא היה לטעמינו קודם, לפתע הופך לנחמד ואף טעים בעינינו. מה שאני מנסה לומר הוא שמדובר בלימוד עצמי, וכמו בכל לימוד אחר, מומלץ ואף רצוי לעשות את השינוי לאט ובהדרגה.

כמו כן, זה לגיטימי לחרוג לפעמים מהתפריט הבריא ולאכול מדי פעם דברים שאינם נכללים בהגדרת ה"בריאים", סתם כי אוהבים. עם הזמן אפילו תגלו שהם לא עושים לכם טוב, כי הגוף שלכם כבר לא רגיל לעכל אותם.



רק בריאות לכולנו.



---------------------------------------------------------------



*פודי - כינוי לאדם המתעניין באכילתו ובהכנתו של מזון משובח











חפש בבלוג זה

10 יוני 2010

סביצ'ה פלמידה לבנה


הסביצ'ה זהו מעין סלט דג חי. מקורו כנראה בפרו שבדרום אמריקה (יש הסוברים שמקורו ספרדי).
הסביצ'ה מורכב מירקות, רוטב ודג חי. הדג למעשה אינו נחשב לחי מכיוון שהלימון, הנמצא ברוטב, מעביר אותו תהליך של "בישול", על ידי החמצתו.

זוהי מנה מרעננת שכיף לאכול בקיץ, וכולה בריאות.
הסביצ'ה שלהלן הינו צבעוני* ביותר, ובעל מגוון רב של טעמים ומרקמים.

מצרכים:
פילה דג ים חתוך לאצבעות דקות וקצרות (אני השתמשתי בפלמידה לבנה)
2 פלפלים אדומים - עדיף מסוג רמירו\שושקה (הסוג המאורך וצר, כיוון שהם מתוקים יותר)
חצי אבוקדו
מיץ מ 1 לימון
2 כפיות דבש
חתיכת ג'ינג'ר מגורדת
צרור כוסברה קצוצה
כפית צ'ילי אדום יבש
1-2 כפות רוטב סויה
בצל סגול פרוס לעיגולים גדולים**
חתיכה קטנה של פלפל חריף טרי קצוצה דק
2 כפות שמן זית

אופן ההכנה:

ממיסים את הדבש במיץ הלימון, מוסיפים סויה, ג'ינג'ר, צ'ילי, שמן זית ופלפל חריף, מערבבים יחד ומניחים בצד - זהו הרוטב.
חותכים את הפלפל לרצועות דקות וקצרות ושמים בקערה. חותכים את האבוקדו לקוביות בינוניות - קטנות, מוסיפים לקערה. מוסיפים את הבצל הסגול והכוסברה ומערבבים. מוסיפים את הדג (ממש ברגע שבו מוכנים לאכול, על מנת שלא נתחיל את תהליך ה"בישול" של הלימון מוקדם מדי) ואת הרוטב ומערבבים עם יתר הירקות, ומגישים מייד.

--------------------------------------------------------------------------------------
* על צבעוניות באוכל - צבעים מגוונים בארוחה, מרמזים על גיוון בערכים התזונתיים, לכן מומלץ להשתדל לאכול בצבעוניות מגוונת.
** טיפ בצל - ישנן מנות שטעמו של בצל חי (במיוחד בצל סגול) מוסיף להן המון. לצערי, שמתי לב שאכילת בצל חי יוצרת אצלי (כמו אצל רבים אחרים) מעין חומציות שורפת בקיבה. לכן, אני נוהגת לחתוך את הבצל לחתיכות גסות, על מנת שיוציא את טעמו למנה ועדיין יאפשר לי להפרידו בקלות מיתר המנה בזמן האכילה, מבלי שאאלץ לאכול אותו.



תגובה 1:

  1. אוכל זה נפלא :) כל כך טוב שאפשר לחיות בריא ועדין לאכול נכון וטעים, וטוב שיש בלוגים כאילו שמציעים איך לבלות במטבח כראוי בצורה היעילה והכיפית ביותר..

    כלי אוכל

    השבמחק