כמה מילים על אוכל בריאות (ועל הכותבת..)

בעברי הייתי פודי* קלאסית. אני ובן זוגי נהגנו לבקר בכל מסעדת שף חדשה שנפתחה באיזור ת"א, ומדי פעם היינו משלבים גם את האהבה שלי לנוף, טיולים וטבע, ויוצאים להרפתקאות אוכל באיזורים שונים בארץ. הקניות החביבות עלי ביותר היו חנויות של שפים, שם נהגתי לבקר (ועדיין נוהגת לפעמים) על מנת להתעדכן בחידושים ולצרוך מיני גאדג'טים למטבח.



מאז הולדת בתי (לפני שלוש שנים) הפך מטבח ביתי למטבח גורמה בריא.



בתהליך זה למדתי שהסוד הגדול ביותר בהכנת אוכל בריא הוא ההתארגנות. במרבית המקרים כדאי להיערך מראש על מנת לקצר את זמן ההכנה ברגע האמת. כך מצאתי שעל מנת לבשל קטניות לדוגמא, עלי לדאוג להכנתם (השרייתם וגם בישולם לפעמים) מבעוד מועד, חלוקתם למנות והקפאתם. כך העבודה נעשית פעם אחת, ולאחר מכן אני יכולה להשתמש פעמים רבות באותה קטנייה שהוקפאה, דבר החוסך זמן רב בעת ההכנה.



בנוסף, גיליתי את הכיף הגדול בהכנת אוכל טרי ומהיר (לפני כן נמשכתי לרוב להכנת ארוחות מורכבות ומתוחכמות), תוך שימוש בצבעוניות, מרקמים וטעמים שונים. דבר היוצר גיוון ועניין בארוחה, והופך אותה לחוויה גדולה ומשמחת. כאן נכנס סוד נוסף הקשור באוכל בריא והוא - תפקידם החשוב של צמחי התבלין. צמחי תבלין טריים מוסיפים טעם מרענן ומגוונים כל ארוחה, החל מסלט פשוט וכלה בדג או מנת דגנים וקטניות. כמו כן, לצמחי התבלין ערך מוסף חשוב והוא הערכים התזונתיים - ויטמינים ומינרלים שונים כגון: ברזל, ויטמין C ועוד.



לכל אלו שמילים כמו אוכל בריא, קינואה, כוסמת וכדומה, גורמים להם לחשוב שמקומם אינו בבלוג זה:

אכילה בריאה הנה תהליך. תהליך טעים מאוד, שבו בכל רגע בידינו הבחירה מה ברצוננו לשנות ומה לא. היפה בתהליך זה הוא ששינוי קטן ביותר (כמו הפחתת כמות הסוכר במשקאות שאנו שותים) מביא באופן די מהיר לכך שהגוף מתרגל ומשנה את טעמו וצרכיו. וכך מאכל שלא היה לטעמינו קודם, לפתע הופך לנחמד ואף טעים בעינינו. מה שאני מנסה לומר הוא שמדובר בלימוד עצמי, וכמו בכל לימוד אחר, מומלץ ואף רצוי לעשות את השינוי לאט ובהדרגה.

כמו כן, זה לגיטימי לחרוג לפעמים מהתפריט הבריא ולאכול מדי פעם דברים שאינם נכללים בהגדרת ה"בריאים", סתם כי אוהבים. עם הזמן אפילו תגלו שהם לא עושים לכם טוב, כי הגוף שלכם כבר לא רגיל לעכל אותם.



רק בריאות לכולנו.



---------------------------------------------------------------



*פודי - כינוי לאדם המתעניין באכילתו ובהכנתו של מזון משובח











חפש בבלוג זה

23 יוני 2010

ריבת ענבים אלגנטית



אתמול גיליתי שיש לי במקרר כמות גדולה של ענבים "ישנים".
התלבטתי מה לעשות איתם - שקלתי להכין שיכר ענבים ולבסוף הוכרע העניין לטובת ריבת ענבים.

הריבה הזו הוכיחה את עצמה.. היא העלתה לי זיכרונות של קיץ אצל סבתא שלי, שנהגה להכין ריבות מכל דבר (כולל וורדים וקליפות שונות)... כשהריבה הייתה מוכנה (אחרי שצוננה) מזגתי לעצמי כוס מים קרים - קרים, והכנסתי פנימה כפית גדושה מן הריבה. לסירוגין שתיתי מה"מיץ" שנוצר ואכלתי עם כפית את הענבים הקרירים, והתרפקתי לי על הטעם והזיכרון. איזה מזל שסבתא שלי לימדה אותי סודות מהמטבח שלה ;)

כמובן שלא מדובר בעוד ריבת ענבים - ענבים +  סוכר לבן ביחס של 1:1...
אלא בריבת ענבים מתובלת, שבושלה עם סוכר חום כהה, כך שצבעה כהה ומרשים וטעמה - גן עדן :)


מצרכים:
1ק"ג ענבים (פרי נטו)
7 כפות סוכר חום כהה
מקל של קינמון
5-8 מסמרי ציפורן (תלוי עד כמה אוהבים שטעם הציפורן יהיה דומיננטי)

לב של תפוח* (רק החלק שבו רואים את הגרעינים)
מיץ מחצי לימון
אפשר להחליף את גרעיני התפוח במספר גרעינים של לימון

אופן ההכנה:
מבשלים את הענבים עם הסוכר, הקינמון והציפורן כשעה ורבע - שעה וחצי, מוסיפים את התפוח, מיץ הלימון וגרעיני הלימון, ומבשלים רבע שעה נוספת. נותנים לריבה להתקרר, מעבירים לכלי אטום ומעוקר, ומאכנסים במקרר.

------------------------------------------------------------------------------------

*המטרה של מיץ הלימון (מעבר לטעם) כמו גם של גרעיני התפוח והלימון היא להקשות מעט את הריבה (על מנת שלא תשאר נוזלית לגמרי). התפוח מאפשר להכניס את הגרעינים כשהם תפוסים בתוכו וכך בתום הבישול זורקים את התפוח עם הגרעינים ואין חשש מלאכול אותם. במקרה של גרעיני הלימון (כמו גם הציפורן), עדיף לעטוף אותם בשקית רשת דקיקה שמתאימה לבישול, כך שבתום הבישול אפשר להוציאה בקלות.

21 יוני 2010

מנת פסטה קייצית ומרעננת



כמו שוודאי שמתם לב, פסטה אינה ארוחה שבשגרה אצלינו בבית.
אבל לפעמים צריך לגוון... 
המתכון הספציפי הזה צמח מהשראתם של החום הכבד השורר בחוץ (ומחייב ארוחות קלילות) והשראתו של מתכון של ג'יימי אוליבר, שראיתי לפני כמה שנים, בו הוא ערבב פסטה חמה עם סלסת עגבניות טריות. המתכון הנוכחי קיבל תפנית בריאה, בלקנית וטעימה יותר, בעיני :)

הרעיון הוא שמכינים מעין סלט עגבניות קצוץ, מכינים את הפסטה ומערבבים את הסלט הקר עם הפסטה החמה ליצירת פסטה ברוטב עגבניות בלקני - רענן, בטמפרטורת החדר. המנה הזו נוטפת בריאות וריח של בזיל, שמן זית ושום.
הפסטה עשויה במקרה זה מקמח מלא, במקרים אחרים אני עדיפה פסטה מקמח כוסמין (ניתן להשיג בחנויות אורגניות). כך או כך - אל חשש, טעם הפסטה אינו שונה באופן משמעותי מפסטה רגילה.


מצרכים (כמות ליחיד):
חופן פסטה (עדיף קמח מלא או כוסמין)

כ - 5 כפות שמן זית
4 שיני שום קצוצות

ל"סלט":
2-3 עגבניות בשלות קלופות
חצי פלפל חריף אדום טרי
1 פלפל רמירו אדום קטן
כ 10 עלי בזיליקום טריים
זיתים שחורים (השתמשתי בסוג המקומט)
פטה/פרמז'ן - לפי הטעם
פלפל שחור גרוס
מלח אטלנטי (אם מוסיפים גם פטה וגם זיתים שחורים אין צורך בהרבה מלח)

אופן הכנה:
מתיחים מים בסיר, מוסיפים פנימה את הפסטה, מוסיפים מעט שמן ומבשלים ללא מכסה כשמונה דקות (עד שהפסטה הגיע לרמת עשייה מתאימה). בינתיים קוצצים את שיני השום ומניחים על מחבת עם שמן הזית (עוד לא מדליקים את האש). להכנת ה"סלט" - קוצצים את הבזיליקום, עגבניות, פלפלים, זיתים שחורים ופטה, מערבבים יחד בקערה ומתבלים. מי שאוהב יכול להוסיף גם בצל סגול קצוץ - כרבע בצל בינוני - בעיני זה אפילו גורע במקרה זה.

כאשר הפסטה מוכנה, שמים את המחבת עם שמן הזית והשום על האש, ומטגנים את השום קלות - כדקה. מסננים את הפסטה, ומקפיצים עם שמן הזית והשום לדקה נוספת. מכבים את האש, מעבירים את הפסטה לצלחת, שופכים את ה"סלט" פנימה, מערבבים ומגישים.

20 יוני 2010

תבשיל שעועית מש בעגבניות טריות ושום - מתאים גם לקטנטנים

התבשיל הזה נולד קצת אחרי שהבת שלי התחילה לאכול אוכל מוצק. מדי יום חיפשתי חידושים בריאים על מנת לגוון לה את האוכל. ואחד המאכלים החדשים והבריאים בהם נתקלתי הינו שעועית המש. לפני כן אף פעם לא אכלתי או בישלתי שעועית מש. זו שעועית קטנה וירוקה עם נקודה שחורה עליה.
 
לתבשיל הזה אי אפשר ממש לקרוא תבשיל מכיוון שהוא מתבשל סה"כ 15 דקות, אם משרים את השעועית לשם הנבטה*.
 דרך אגב, יש מי שאוכלים את שעועית המש המונבטת חייה, פשוט מוסיפים לסלט.
 
דרך אגב, הסיבה שאין תמונה היא שקטניות אינן מצטלמות יפה כל כך... עדיין לא מצאתי את הדרך לצלם אותן באופן סקסי :) מבטיחה לעבוד על זה ולצלם בהמשך.
 
מצרכים:
6 שיני שום*
6 עגבניות בשלות (עדיף מקולפות) חתוכות
שמן זית
כוס וחצי שעועית מש שהושרתה למשך 6 שעות ואז הוחלפו המים והושרתה ל 6 שעות נוספות (כדאי להכין כמות גדולה, לחלק לשקיות ולהקפיא).
כף גדושה רסק עגבניות (עדיף אורגני)
1 כפית כמון
1/2 כפית סוכר חום
 
בהגשה - 1 כפית טחינה גולמית אותה מערבבים עם השעועית.
 
אופן הכנה:
מחממים שמן זית במחבת, מוסיפים את שיני השום הקצוצות, מטגנים כדקה ומוסיפים את העגבניות, מבשלים מספר דקות על אש בינונית תו"כ ערבוב. מוסיפים את השעועית, הרסק והכמון. מבשלים יחד מספר דקות, מנמיכים את האש ומכסים לעשר דקות נוספות. מוודאים שהשעועית התרככה, מוסיפים את המלח, ומבשלים מספר דקות עם מכסה פתוח.
לבסוף, בהגשה מערבבים בצלחת את השעועית עם כפית טחינה גולמית (עדיף חמאת שומשום אורגנית).
 
אפשר לאכול כתוספת או כארוחה בפני עצמה עם אורז מלא.
 
 לבריאות!
---------------------------------------------------------------------------
 
*השריית קטניות לשם הנבטה - כאשר מנביטים קטניות על ידי השרייה ארוכה במים, הערך התזונתי עולה משמעותית ונוצרים ויטמינים, זאת בזכות "התעוררותם" של אנזימים שהיו מעוכבים או רדומים בזרע קודם לכן. פעילות האנזימים מביאה ליצירת הויטמינים כמו גם לפירוק חלבונים ועמילנים הקיימים בקטניות, ובכך העיכול שלהן קל יותר. על מנת להקל יותר על העיכול מומלץ לבשל קטניות עם תבלינים שלהם השפעה מרגיעה על העיכול - כמון, קימל, כוסברה ועוד.
והכי חשוב לממהרים שבינכם - הנבטת קטניות מקצרת משמעותית את זמן הבישול!
 
** שום - זוהי פחות או יותר העונה שבה נקטף השום היבש מהשדה. כלומר, זהו שום יבש אבל "טרי". יש לו ריח נהדר (בעיני אוהבי השום) והוא חזק יותר מהשום הלבן שאנו מכירים. הוא פחות לבן מהשום היבש שאנו רגילים לקנות וטעמו חזק יותר. לרוב אפשר להשיג אותו בחנויות אורגניות ואצל ירקנים. אני ממליצה.
 
 

18 יוני 2010

עוגת גזר מתובלת


אפיית עוגות זה לא אחד התחביבים שלי.
כשאני מבשלת, אני אוהבת להפעיל יצירתיות ולשנות תו"כ הכנה, ואפייה אינה עונה על הצרכים הללו. אפייה מחייבת לעבוד על פי כמויות מדוייקות, אחרת זה לא מצליח. כך מצאתי את עצמי שוב ושוב משנה את כמויות המצרכים או מוסיפה תוספות שונות, על דעת עצמי, אשר הביאו להריסת העוגות בזו אחר זו :)
לבסוף הבנתי - באפייה צריך לדייק. לכן הצטיידתי בסט של כוסות מידה*  אשר בעזרתו אני מודדת כמויות מדוייקות של קמח, סוכר וכו' לבצקים.

מיותר לציין שאני עדיין ממשיכה בניסיונותיי ומשנה מצרכים (סוגי קמחים, שמנים, תוספות של אגוזים ופירות יבשים וכו'), תוך שמירה על מידות המתכונים המקוריים.

כך נולדה עוגת הגזר שלהלן:

עוגת גזר בניחוח נהדר של תבלינים מתקתקים.
זו עוגה שיכולה להוות ארוחה קטנה בפני עצמה - ארוחת בוקר לממהרים או חטיף של אחה"צ, בשעת ירידת אנרגיות. כך או כך מומלץ בחום ללוותה בכוס תה\תה קר.
העוגה הזו לא מאוד מתוקה, ויחסית לעוגה - היא מאוד מאוד בריאה.

מצרכים:
יבשים:
1 כוס קמח כוסמין
חצי כוס קמח מלא
מעט מלח
1.5 כפיות סודה לשתייה
1 כפית אבקת אפייה
1.5 כפיות קינמון
רבע כפית אגוז מוסקט
רבע כפית ציפורן
----------------------
רטובים:
4 ביצים
1 כוס דחוסה של סוכר חום כהה
1 כוס שמן קנולה

--------------------------------
תוספות לסוף:
1 כוס פקאנים שבורים שעירבבנו עם מעט קמח (על מנת לעטוף אותם**)
3 גזרים גדולה מגורדים (כשתי כוסות גזר מגורד)
חתיכה קטנה של ג'ינג'ר טרי מגורד (לפי הטעם)


אופן הכנה:
מחממים תנור ל 160 מעלות.
מערבבים בקערה את כל החומרים היבשים.
בקערה נפרדת, טורפים ביצים עם סוכר, מוסיפים בזילוף דק את השמן, וממשיכים לטרוף עד לתערובת אחידה.
מוסיפים את תערובת היבשים לתערובת הרטובה. מערבבים רק עד שהתערובת חלקה (ללא גושים) ומקפלים פנימה פקאנים, גזר וג'ינג'ר. אם רוצים להמתיק יותר, אפשר להוסיף חצי כוס\כוס של צימוקים.
אופים כ 40 דקות. כרגיל - העוגה מוכנה כאשר נועצים קיסם והוא יוצא יבש עם פירורים לחים.
אפשר לפזר אבקת סוכר מלמעלה, אחרי שמצננים מעט את העוגה.

יאמי!


---------------------------------------------------------------------------------
* כוסות מידה - כוסות למדידה מדוייקת של מצרכים למתכונים (סט של כוס, חצי כוס, רבע כוס ושליש כוס), וישנן גם כפיות מדידה.
**עטיפת אגוזים בקמח - מניסיוני הלא עשיר מדי באפייה, למדתי שלעיתים יש נטייה לתוספות כמו אגוזים או פירות יבשים לשקוע בעוגה. "הקפצתם" במעט קמח, טרם עירבובם עם הבלילה, מונעת זאת.

15 יוני 2010

גרנולה ביתית


אני די חדשה בכל העניין הזה של הכנת גרנולה ביתית (התחלתי רק לפני כארבעה חודשים, לאחר שקצתי בטריות הלוקה בחסר של הגרנולות המוצעות בחנויות), מאז הספקתי להכין כמויות די גדולות של גרנולה, והחלטתי לרכז עבורכם את הממצאים ;)

למה בעצם להכין גרנולה ביתית? בעיקר כי אין תחליף לטריות, להיעדר החומרים המשמרים ולקלות שבהכנת גרנולה ביתית (וברור שזה גם חסכוני).

הבסיס לכל הגרנולות הוא די זהה, וכל אחד יוכל לייצר את הגרנולה שלו, עם התוספות האהובות עליו.
אני מודה שהמתכון הזה נראה מורכב במבט ראשון - אבל המורכבות היא רק בקריאה - ברמת ההכנה מדובר בחמש דקות עבודה, בהן מצד אחד ממיסים את החמאה\שמן עם הסוכר\דבש ומצד שני מערבבים בקערה את כל המרכיבים היבשים.

אחת השאלות הנפוצות הקשורות בהכנת גרנולה ביתית, היא השאלה היכן קונים את כל המצרכים הללו - זה מאוד פשוט, בכל חנות שמוכרים בה פירות יבשים ואגוזים בתפזורת, לדוגמא: עדן טבע מרקט.

דרך אגב, דיאטטי זה לא. בריא? מאוד, כל זמן שצורכים במידה, בגלל אחוזי השומן.


מצרכים לבסיס של כל גרנולה:
500 גרם שיבולת שועל שלמה (לא קוואקר)
125 גרם חמאה או כ 3/4 כוס שמן (אפשר עם שמן קוקוס* למי שאוהב את הטעם)
2 כפות גדושות סוכר חום רטוב או 1/2 כוס דבש (אפשר קצת יותר אם אוהבים מתוק מאוד, אל תשכחו שגם הפירות שמוסיפים ממתיקים)
1 כוס גרעיני חמנייה
1 כוס שבבי קוקוס (אני אוהבת את הסוג של הקוקוס שנראה כמו גילופים מלבניים (מעין צ'יפסים של קוקוס), בגודל של חצי ס"מ על ס"מ וחצי בערך)
1 כוס שקדים מולבנים- פרוסות דקות

תוספות שאפשר להוסיף (לפני האפייה):
1 כפית קינמון - לתערובת החמאה
1 כף תמצית וניל אמיתית - לתערובת החמאה
1/2 כפית אבקת ג'ינג'ר - לתערובת החמאה (לאוהבי הג'נג'ר)
1 כוס פרג** - לתערובת היבשים
1 כוס גרעיני דלעת - לתערובת היבשים
  
אופן ההכנה:
מערבבים בקערה את כל החומרים היבשים יחד. ממיסים בסיר קטן את החמאה או מחממים את השמן מוסיפים את הסוכר\דבש ומערבבים על אש קטנה להמסה מירבית של הסוכר (אם מדובר בדבש, ערבוב קצר מספיק בהחלט).

יוצקים את הנוזל מעל תערובת היבשים ומערבבים היטב עד שכל הגרנולה מכוסה בשכבת השומן.
משטחים את התערובת על גבי תבנית גדולה המכוסה בנייר אפייה.
אופים בתנור שחומם מראש ל 170 מעלות כ 20-25 דקות, ומערבבים תוך כדי פעמיים לפחות.

במידה והחלטתם להשתמש בשמן קוקוס, שימו לב שיש לו נטייה להשחים די מהר את המרכיבים, לכן אני ממליצה להתחיל את הקלייה ללא השמן, ואחרי רבע שעה להוסיף את השמן בו מומס הסוכר\דבש לעוד כעשר דקות (יש לשמור על עירנות בדקות אלה כדי להימנע מהשחמת יתר).

לאחר צינון הגרנולה, אפשר ומומלץ להעשירה באגוזים\פירות יבשים מהרשימה שלהן:

 תוספות שכדאי להוסיף אחרי האפייה:
1 כוס פקאנים\אגוזי מלך\קאשיו - אני ממליצה להוסיף אותם אחרי שמוציאים מהתנור כיוון שאגוזים מאבדים בחום הרבה מן הערך התזונתי שלהם.
 1 כוס פירות יבשים - צימוקים\חמוציות\דובדבנים חמוצים\אוכמניות\תמרים\תאנים וכו' - גם במקרה הזה מומלץ להוסיף אחרי האפייה כיוון שטעמם נפגע באפייה.


את הגרנולה יש לשמור בכלי אטום, כך היא נשמרת טרייה כשבועיים - שלושה.

מומלץ להגיש עם יוגורט עיזים (קל יותר לעיכול) ומעט פירות טריים.


הגרנולה שבתמונה הנ"ל, היא הגרנולה האהובה עלי - הוספתי למתכון הבסיסי וניל לחמאה, ופרג לתערובת היבשים. לאחר האפייה ולאחר צינון קל, הוספתי כוס אוכמניות.

סוג נוסף של גרנולה שמאוד אהוב אצלינו בבית הוא הגרנולה ה"קלאסית" - בו מוסיפים קינמון לחמאה\שמן ולאחר האפייה מוסיפים פקאנים וצימוקים לתערובת.

אתם מוזמנים להיות יצירתיים ולהמציא את הגרנולה שלכם :)

----------------------------------------------------------------------------------------
*על שמנים ושמן קוקוס - כידוע השם הרע של הטיגון נובע מהעובדה שבחום שמנים רבים נוטים להישרף ולהתחמצן וכתוצאה מכך לשחרר חומרים רעילים, נמצא כי שמן הקוקוס עמיד יותר בטמפרטורות גבוהות.

**גרנולה עם פרג - חידוש שלמדתי מהספר של אורנה ואלה. לאוהבי הפרג - מדובר בשדרוג רציני ביותר לגרנולה, בעיקר אם אוכלים אותה עם יוגורט - יוגורט עם פרג זה שילוב מנצח.

14 יוני 2010

קציצות פלמידה לבנה על מצע של פולנטה תירס


קציצות דגים הם לא ארוחה שבשגרה עבור רובינו, אלא יותר מאכל של חגים.
הפעם לא מדובר בקציצות מדג טחון, אלא פילה דג החתוך ביד (בסכין קצבים), כך שהקציצה מורכבת למעשה מחתיכות של דג. מה שמדביק אותן יחד לקציצה נהדרת הוא שמן הזית, שיש לבזוק בנדיבות על תערובת הדגים. בנוסף, חשוב מאוד לאפשר לתערובת לשהות במקרר כשעה לפני ההכנה על מנת שתספוג את כל הטעמים.

הקציצות צריכות להיות מלוות באיזשהו רוטב, על מנת לרענן אותן קצת, ולהוסיף טעמים.
הרוטב ה"קלאסי" שנוהגים להגיש לצד קציצות שכאלה הוא לרוב איזשהי וורסיה של צזיקי (יוגורט עם שום, מלפפון, שמן זית, שמיר ונענע). אני הפעם בחרתי ללוות את הדגים עם פולנטה שעשוי מקלחי תירס טריים, כדי לתת קצת מתיקות. כאן נכנס גם עניין קצת פחות בריא - שמנת מתוקה, שאפשר להחליפה בכל דרך העולה על רוחכם - חלב קוקוס, חלב רגיל וכו', על מנת להוריד אחוזי שומן.

הבצל שנמצא בתערובת הקציצות מחמיא לדגים ומעדן מאוד את טעמם, כך שגם מי שפחות מתחבר לדגים יוכל להתחבר לקציצות.

קצת על הפולנטה - את הפולנטה האיטלקית (כמו גם הממליגה הרומנית) מכינים מקמח תירס, אלא שהפעם החלטתי להכין אותה מתירס אמיתי, שמבושל עם שמנת מתוקה ושמיר (ירק שמאוד מתאים לדג).


מצרכים (לכ- 6 קציצות בינוניות):
לקציצות:
500 גר' פילה דג חתוך לקוביות קטנות - בינוניות
בצל בינוני קצוץ קטן קטן (אפשר במעבד מזון)
צרור שמיר קצוץ
צרור כוסברה קצוצה (אם אוהבים)
10 עלי נענע קצוצים
מלח
שמן זית - בנדיבות (בערך רבע כוס)

מערבבים את כל החומרים יחד, לתערובת אחידה, מכסים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לשעה בערך.

לפולנטה:
שני קלחי תירס מתוק לא מבושל
כחצי כוס שמנת מתוקה
מלח
צרור שמיר קצוץ דק

מורידים בעזרת סכין את גרגרי התירס מהקלחים, מבשלים עם השמנת המתוקה  עד שמבעבעת, מנמיכים את האש, מוסיפים מלח ושמיר וממשיכים לבשל יחד כרבע שעה. בעזרת ממחה ידני מרסקים את התירס באופן גס יחסית תוך שמשאירים מעט גרגרים שלמים. למען הסר בלבול - בתמונה שלפניכם לא ריסקתי כלל את התירס עקב תקלה טכנית :)
בנוסף, אם לא חטאנו מספיק בעניין השמנת, אפשר גם לגרד מעל פרמז'ן, כי בכל זאת מדובר במנה איטלקית...

מגישים את קציצות הדג על הפולנטה.

בתיאבון!

12 יוני 2010

לביבות בטטה בריאות שקטנטנים אוהבים!


את הלביבות האלה "המצאתי" ערב אחד, בשעה שבאתי להכין לבתי ארוחת ערב, וגיליתי שחוץ מביצים, אין "כלום" בבית. המצפון שלי לא נתן לי להכין שוב "סתם" חביתה, והחלטתי לשדרג אותה בעוד כמה ערכים תזונתיים, וכך גם שודרג שמה מחביתה ללביבה ;)
מאז, הלביבה הזו מככבת אצלינו בבית בארוחות הערב.

מצרכים:
2 ביצים
1 שן שום גדולה כתושה
חצי בטטה קטנה מגורדת
חצי כפית כמון
2 כפות קוואקר*
מעט מלח
2-3 כפות שמן זית

אם הילדים לא יתנגדו למראה ירוקים בלביבה שלהם, אפשר להוסיף מיקס של:
3 עלי נענע
צרור פטרוזיליה
או כל שילוב אחר של עשבי תיבול טריים

אופן ההכנה:
מערבבים יחד את כל החומרים לתערובת נוזלית.
מחממים מעט שמן זית במחבת, שופכים את התערובת לשמן (כלביבות קטנות או כלביבה אחת גדולה - כמו בתמונה).
מטגנים 2 דקות על אש בינונית, מנמיכים ומכסים לעוד כ - 5 דקות, הופכים ומכסים לכ - 5 דקות נוספות, והלביבה מוכנה.

--------------------------------------------------------------------------------
* הקוואקר מהווה תחליף נהדר לקמח בקציצות. הוא סופח נוזלים ובעל ערך תזונתי רב.



10 יוני 2010

סביצ'ה פלמידה לבנה


הסביצ'ה זהו מעין סלט דג חי. מקורו כנראה בפרו שבדרום אמריקה (יש הסוברים שמקורו ספרדי).
הסביצ'ה מורכב מירקות, רוטב ודג חי. הדג למעשה אינו נחשב לחי מכיוון שהלימון, הנמצא ברוטב, מעביר אותו תהליך של "בישול", על ידי החמצתו.

זוהי מנה מרעננת שכיף לאכול בקיץ, וכולה בריאות.
הסביצ'ה שלהלן הינו צבעוני* ביותר, ובעל מגוון רב של טעמים ומרקמים.

מצרכים:
פילה דג ים חתוך לאצבעות דקות וקצרות (אני השתמשתי בפלמידה לבנה)
2 פלפלים אדומים - עדיף מסוג רמירו\שושקה (הסוג המאורך וצר, כיוון שהם מתוקים יותר)
חצי אבוקדו
מיץ מ 1 לימון
2 כפיות דבש
חתיכת ג'ינג'ר מגורדת
צרור כוסברה קצוצה
כפית צ'ילי אדום יבש
1-2 כפות רוטב סויה
בצל סגול פרוס לעיגולים גדולים**
חתיכה קטנה של פלפל חריף טרי קצוצה דק
2 כפות שמן זית

אופן ההכנה:

ממיסים את הדבש במיץ הלימון, מוסיפים סויה, ג'ינג'ר, צ'ילי, שמן זית ופלפל חריף, מערבבים יחד ומניחים בצד - זהו הרוטב.
חותכים את הפלפל לרצועות דקות וקצרות ושמים בקערה. חותכים את האבוקדו לקוביות בינוניות - קטנות, מוסיפים לקערה. מוסיפים את הבצל הסגול והכוסברה ומערבבים. מוסיפים את הדג (ממש ברגע שבו מוכנים לאכול, על מנת שלא נתחיל את תהליך ה"בישול" של הלימון מוקדם מדי) ואת הרוטב ומערבבים עם יתר הירקות, ומגישים מייד.

--------------------------------------------------------------------------------------
* על צבעוניות באוכל - צבעים מגוונים בארוחה, מרמזים על גיוון בערכים התזונתיים, לכן מומלץ להשתדל לאכול בצבעוניות מגוונת.
** טיפ בצל - ישנן מנות שטעמו של בצל חי (במיוחד בצל סגול) מוסיף להן המון. לצערי, שמתי לב שאכילת בצל חי יוצרת אצלי (כמו אצל רבים אחרים) מעין חומציות שורפת בקיבה. לכן, אני נוהגת לחתוך את הבצל לחתיכות גסות, על מנת שיוציא את טעמו למנה ועדיין יאפשר לי להפרידו בקלות מיתר המנה בזמן האכילה, מבלי שאאלץ לאכול אותו.



עוגיות חמאה - שיבולת שועל


העוגיות האלה, הן העוגיות הכי אהובות עלי.
 אחרי שילדתי הן היו החטיף הקבוע שלי, ונהגתי להכין אותן מדי שבוע בהתמדה.
המתכון המקורי הוא של קרין גורן המדהימה (נקרא עוגיות גרנולה ממכרות), אני שיניתי קצת כמויות (של חמאה, קמח וסוכר) והחלפתי את התוספות - אגוזי מלך בפקאנים וצימוקים בחמוציות.
כך נוצרו להן העוגיות שלהלן, עם ניחוח הורס של חמאה וקינמון, בטעם מתוק - חמצמץ, כמו שאני אוהבת.

מצרכים (כ 25 עוגיות):
200 גר' חמאה רכה
1 ורבע כוסות סוכר חום - מהסוג הרטוב
1 ביצה + 1 חלמון (ביצים מידה L)
1 וחצי כוסות קמח
2.5 כוסות שיבולת שועל שלמה (לא קוואקר)
חצי כפית סודה לשתייה
רבע כפית מלח
1 כפית קינמון
1 כוס חמוציות
1 כוס פקאנים שבורים

אופן ההכנה:
מעבדים יחד חמאה וסוכר במעבד מזון, לקבלת תערובת קרמית. מוסיפים את הביצים וממשיכים לעבד. מוסיפים קמח שעורבב יחד עם קינמון, סודה לשתייה ומלח, ומעבדים יחד עד שמתקבל בצק אחיד. מוסיפים את שיבולת השועל, אגוזים וחמוציות ומעבדים עוד כדקה עד שמתערבבים באופן אחיד.
יוצרים בידיים כדורים (בגודל של כדורי פינג פונג בערך) ומניחים על תבנית עם רווחים (העוגיות משתטחות במהלך האפייה)
אופים בתנור שחומם מראש ל 160 מעלות, למשך כ 18 דקות. העוגיות מוכנות כאשר השוליים מתחילים להשחים ובמרכז הן עדיין רכות. מוציאים מהתנור, מצננים, ושומרים בכלי אטום.



קינואה כתומים בקארי וחלב קוקוס


המנה הזו נוצרה במקרה בבוקרו של עוד יום מפתיע ;).
לא תכננתי לבשל על הבוקר, אבל מפה לשם, תו"כ הכנת ארוחת בוקר לעצמי, מצאתי את עצמי מוציאה סיר, שופכת פנימה קינואה, מטגנת קלות, ומתלבטת מה יעלה בגורלה - האם זו "סתם" קינואה שאהפוך אח"כ לסלט או שאולי יתבשל פה  תבשיל קינואה. התקשרתי לחברה לשאול לגבי מתכון קינואה כתומים שסיפרה לי עליו כמה ימים קודם לכן, אבל היא לא ענתה.
כך נולדה לה מנת הקינואה האסייתית שלהלן.

מנה זו יכולה להיות בפני עצמה - כארוחה קלה, או כתוספת המלווה מנה עיקרית (דג לדוגמא..).
חלב הקוקוס והקארי הדומיננטים והמתקתקים מעדנים מאוד את טעמה של הקינואה, כך שכל מי שחובב כתומים ותיבול מזרחי, יוכל להתחבר אליה, גם אם אינו חובב קינואה.

מצרכים (כמות ל 4 פחות או יותר):
1 כוס קינואה
2 כוסות של בטטה ודלעת\דלורית, חתוכות לקוביות קטנות-בינוניות
5 כפות שמן זית
2.5 כוסות של מים וחלב קוקוס* - כוס חלב קוקוס וכוס וחצי מים לדוגמא (או כל מיהול אחר של מים וחלב קוקוס שנראה לכם לנכון)
2 כפיות קארי** (אני השתמשתי באבקה הכתומה)
5-8 שיני שום - לפי הטעם (אם אתם משתמשים בשיניים קטנות, אני ממליצה להשאירן שלמות, טעים לאכול אותן כך)
חצי כפית מלח
צרור כוסברה קצוצה
חתיכת פלפל חריף ירוק\אדום*** (על פי הטעם)

אופן הכנה:
מטגנים קלות את הקינואה, מוסיפים את השום, ומטגנים כדקה נוספת, מוסיפים את הכתומים ומטגנים מספר דקות נוספות.
שופכים פנימה את הנוזלים (מים + חלב קוקוס), מערבבים, מוסיפים את הקארי, מלח, כוסברה ופלפל חריף, נותנים לנוזלים לבעבע כמה דקות, מנמיכים את האש ומכסים לכ - 25 דקות. אם עדיין יש נוזלים, אפשר להשאיר על האש לעוד מספר דקות.

אפשר להגיש עם כוסברה טרייה קצוצה מלמעלה.
-------------------------------------------------------------------------------------
* כמה מילים על קארי - הקארי זוהי תערובת של תבלינים, המגיעה באבקה או משחה. האבקה לרוב מקורה הודי ואילו המשחה מקורה תאילנדי (מכילה מיני שורשים, למונגראס, שום, צ'ילי ועוד). לקארי צבעים שונים - כתום, ירוק ועוד. לרוב מבשלים קארי עם חלב קוקוס.

** לגבי חלב הקוקוס - חלב הקוקוס מגיע בקופסאות שימורים, ומתחלק לנוזל קוקוס (הכי פחות עשיר, יותר מימי), חלב קוקוס וקרם קוקוס. קרם קוקוס, כשמו כן הוא - קרמי, ולכן הוא העשיר ביותר בטעמו (ובאחוזי השומן שבו...).

*** טיפ פלפל חריף טרי - על מנת להנות מהטעם הנפלא שהפלפל החריף נותן לתבשילים, ועדיין להמנע מחריפות יתר, אני משתמש בחתיכת פלפל חריף שלמה, לא קצוצה, ולקראת סוף הבישול זורקת אותה בשלמותה.





07 יוני 2010

פיצה מקמח מלא וגבינת עיזים


אני מודה שהחולשה שלי היא לפיצות, ובכלל, לגבינות מותכות.
כך מצאתי את עצמי מותקלת בחג השבועות האחרון, כאשר התשוקה לגבינות חזרה אלי, בעקבות הפרסומות אשר נבטו אלי מכל מקום בסופר. נשברתי, וקניתי גאודה עיזים מדהימה. מבחינת אחוזי שומן - אני לא מתחייבת, מבחינת העיכול - קלה לעיכול משמעותית מגבינה צהובה מחלב פרה, ומבחינת הטעם - טעימה לפחות כמו כל גבינה צהובה אחרת. כמובן שהידיעה שמדובר בגבינת עיזים מאוד עודדה אותי, וגרמה לי להרגיש שזה אפילו חשוב. להיות אנושית ולזרום עם התאווה, בטח ביום חג...

אז למה אני מספרת לכם את כל זה? כי אני צריכה איכשהו להצדיק את העובדה שיש מעל המילים שאתם קוראים תמונה וכותרת של פיצה.... והתירוץ לכך הוא העובדה שנשארה לי במקרר כמות של גבינת עיזים מאותה מעידה בחג השבועות, ומאוד רציתי להיפטר ממנה אחת ולתמיד, שתפסיק לרבוץ על מקררי (ומצפוני). תוסיפו על זה ריח של מאפה טרי שהתפשט אצלינו בבניין הערב, ומפה לשם מצאתי את עצמי לשה בצק לפיצה.

אז מה מיוחד בפיצה שלהלן? מדובר כמובן בפיצה "הום-מייד", כולל הבצק, אשר עשוי מקמח מלא. רוטב העגבניות נעשה מעגבניות טריות במקום. בקיצור, אפשר להתפרע איתה מבלי להרגיש ממש אשמים.


מצרכים (לפיצה עגולה בקוטר של 30 ס"מ בערך, אצלינו בבית - מנה לזוג רעב עד שלישיה מנשנשת):
לבצק:
1.5 כוסות קמח 
רבע עד חצי כוס מים (תמיד עדיף לשים פחות בהתחלה ולהוסיף אח"כ עוד על פי הצורך)
2 כפות שמן זית

לרוטב:
3 עגבניות בשלות טריות מגורדות
1 שן שום כתושה
חתיכת פלפל חריף ירוק/אדום קצוצה דק
מלח אטלנטי
פלפל שחור גרוס
כפית סוכר חום/כף קטשופ
6 עלי בזיליקום טריים קצוצים

בנוסף:
גבינת עיזים מסוג שאהוב עליכם (ויכול לקבל מרקם מותך), לדוגמא גאודה.
תוספות לבחירה


הכנת הבצק - לשים את כל החומרים ליצירת בצק אחיד שאינו דביק. מפזרים על משטח מעט קמח מלא, מרדדים את כדור הבצק עד שמגיע לעובי של כ 1-2 מילימטר. מניחים את הבצק על תבנית ודוקרים במזלג.
אופים את הבצק כעשר דקות בתנור שחומם מראש ל 170 מעלות. לאחר 10 דקות מוציאים את הבצק מהתנור, אם נוצרו "גבעות" בבצק, דוקרים שוב במזלג. 

כעת מורחים את הבצק ברוטב העגבניות, מפזרים מעל את הגבינה ואת התוספות לבחירתכם.

מחזירים לתנור לכרבע שעה נוספת. 

מכיוון שמדובר בבצק מקמח מלא (שנוטה להיות חסר טעם בפני עצמו) מומלץ מאוד להקפיד ולפזר את הרוטב באופן שווה על כל הבצק (כולל ההיקף שבדר"כ נוטים להשאירו ללא רוטב וגבינה בפיצות מקמח לבן), על מנת שיספוג את הרוטב, ויקבל את טעמו הנהדר.

תהנו! ואל תתרגלו ;)

03 יוני 2010

פילה סלמון פריך על סלט תפו"א חם

אני והסלמון זה סיפור קצת מוזר...
בסושי הוא לא ממש לטעמי ואני תמיד מעדיפה טונה אדומה. זו הסיבה שדי הרבה זמן חשבתי שאני לא אוהבת סלמון אלא רק טונה אדומה...
ובכן, טעיתי.
הסלמון הכתום והחביב, אמנם לא לטעמי כשהוא חי או מעושן, אך לאחר בישול קצר צבעו הופך לורדרד וטעמו עדין ומיוחד. כמו שאני אוהבת - לא דגי מדי....
ואם תקפידו שבכל ביס סלמון יהיה גם מעט מסלט התפו"א שלהלן, תקבלו חגיגה של ממש. 
הטונה, לעומתו, במיטבה דווקא כשהיא חייה - בסושי או סביצ'ה (מתכון יגיע בהמשך), או צרובה קלות על מחבת לוהטת. העיקר שתשאר אדומה בפנים ותהיה טרייה טרייה (שזה הכלל לגבי כלל הדגים - רק טרי!).


אז למתכוננו:

מצרכים (מנה ליחיד):

לדג -
פילה סלמון
שמן זית
רוזמרין
שום
סויה
מייפל
פלפל שחור גרוס במקום

לתפו"א -
1 תפו"א גדול רתוח או אפוי בנייר כסף (כך או כך טעים יותר בקליפתו)
כף מיונז
חצי בצל סגול
מלח
פלפל שחור גרוס במקום

אופן ההכנה:
לאחר שסיימנו לבשל את תפוח האדמה, מתחילים בבישול הדג. מורחים את הדג במעט סויה ומייפל, ומפלפלים מעט.
מחממים מעט שמן זית במחבת, מוסיפים שן שום פרוסה לחתיכות ורבע כפית רוזמרין, מניחים את הדג על העור למספר דקות. לאחר מכן, הופכים על כל צד (את הסלמון יש לטגן על כל ארבעת צדדיו, מכיוון שהנתח עבה ובשרני ואנו רוצים שיתבשל גם בפנים) למספר דקות, עד שנראה מעט קריספי מלמעלה (ולא שרוף! כמו בתמונה :)). לבסוף מחזירים את הדג "לעמוד" על עורו, משאירים במחבת ומכבים את האש.

סלט התפו"א -
מקלפים את התפו"א בעודו חם, חותכים לקוביות בינוניות, מוסיפים פנימה בצל סגול חתוך דק*, מעט מלח ופלפל, כף מיונז ומערבבים יחד. זהו - כזה פשוט וכזה טעים!

-------------------------------------------------------------------------------

* אם אתם אמיצים והצלחתם לקלף את תפו"א בעודו לוהט, הבצל יימס מעט על תפו"א ויוציא טעם הנהדר.

01 יוני 2010

קרנבל בסגנון מקסיקני



האוכל הכי אהוב עלי בעולם הוא אוכל מקסיקני.
אמנם מדובר באוכל מאוד פשוט, שאין בו משום עילוי קולינרי, אבל משהו בו תפס אותי.
כנראה שזה בעיקר הגיוון של הטעמים. בכל ביס יש הפתעה - פריחולס, אבוקדו, סלסה ובימים פרועים גם שמנת חמוצה או גבינה מותכת... אבל שששש... זה כבר לא לבלוג הזה :)

המתכון הבא הוא ארוחה מקסיקנית שלמה, שאת כולה מכינים לבד בבית (כולל הטורטיות!!), והיא כולה בריאות.
אני מאוד אוהבת להכין את הארוחה הזו כשאני מארחת כיוון שמדובר בחוויה של ממש, כאשר כל אחד ממלא את הטורטייה שלו כאוות נפשו ומגלגל.

רק כדי להסדיר את העניין עם המקומיים, לא באמת מדובר בארוחה מקסיקנית קלאסית אלא בשילוב ממקורות שונים.
כך שהפריחולס בעצם עשה הסבה קטנה למרק שעועית שחורה מקובה, שמקורו בספר המתכונים של אורנה ואלה. הסלסה היא סלסה פרי טעמי האישי, וכל אחד מוזמן להמציא את הסלסה האידאלית מבחינתו. הגוואקמולי - תפס יותר כיוון של סלט אבוקדו משודרג, והטורטיות? הן מקמח מלא ולא מקמח תירס...

מצרכים:

מרק השעועית שחורה:
500 גרם שעועית שחורה (או אדומה, על פי בחירתכם)
בצל
2.5 ליטר מים (בערך)

משרים את השעועית למשך ארבע שעות לפחות, ומחליפים מדי פעם את המים.
מסננים ומבשלים (עם מכסה) עם מים ובצל למשך כשעה וחצי או עד שהשעועית מתרככת.

רבע כוס שמן זית
2 בצלים קצוצים
2 פלפלים אדומים
פלפל חריף טרי (אני השתמשתי באדום)
8 שיני שום שום
כף כמון
כפית סוכר חום
2 כפות אורגנו מיובש
מלח לפי הטעם

מטגנים במחבת את כל החומרים הנ"ל למשך מספר דקות, ומוסיפים למרק. מבשלים יחד עוד כחצי שעה. אם עדיין יש הרבה נוזלים במרק, אני ממליצה לבשל יחד ללא מכסה ולצמצם מעט את הנוזלים, במטרה להפוך את המרק לנזיד.


סלסה עגבניות:
3 עגבניות בשלות
1 שן שום גדולה
חצי כפית סוכר
חתיכת פלפל חריף
מלח
פלפל שחור גרוס במקום
כף שמן זית
מעט בזיליקום (למי שאוהב)

מרסקים יחד את כל החומרים.

סלט אבוקדו:
1 אבוקדו בשל
כף שמן זית
מיץ מחצי לימון
מלח
פלפל שחור גרוס במקום
חופן כוסברה קצוצה (למי שאוהב)

חותכים את האבוקדו לקוביות, ומוסיפים את יתר המרכיבים.

טורטיות (כמות של 5 טורטיות בערך):
1 כוס קמח אורגני מלא מנופה
כף שמן זית
רבע כוס מים

מערבבים את הקמח עם השמן והמים ליצירת בצק נעים למגע (לא יבש\קשה ולא רטוב ודביק מדי), אם יבש - מוסיפים עוד מים ואם דביק מדי - עוד מעט קמח.
מקמחים בקמח מלא את משטח העבודה (צריך לעבוד עם כמות נדיבה של קמח, כדי שהבצק לא יידבק למשטח תו"כ רידוד), קורצים כדור פינג-פונג קטנים מן הבצק ומרדדים לכדי טורטייה דקה ביותר. מניחים את הטורטייה במחבת יבשה שחוממה על הגז, כדקה וחצי מכל צד. את הטורטייה המוכנה מניחים על צלחת ומכסים מייד במגבת (פעולה זו מונעת מהטורטייה להתקשות, ומשאיר אותה רכה ונוחה לגלגול).
הטורטיות המוכנות אינן טעימות בפני עצמן, אך לאחר שממלאים אותן בנ"ל, והן נרטבות מן המיצים השונים, טעמן נפלא!!

בתיאבון!