כמה מילים על אוכל בריאות (ועל הכותבת..)

בעברי הייתי פודי* קלאסית. אני ובן זוגי נהגנו לבקר בכל מסעדת שף חדשה שנפתחה באיזור ת"א, ומדי פעם היינו משלבים גם את האהבה שלי לנוף, טיולים וטבע, ויוצאים להרפתקאות אוכל באיזורים שונים בארץ. הקניות החביבות עלי ביותר היו חנויות של שפים, שם נהגתי לבקר (ועדיין נוהגת לפעמים) על מנת להתעדכן בחידושים ולצרוך מיני גאדג'טים למטבח.



מאז הולדת בתי (לפני שלוש שנים) הפך מטבח ביתי למטבח גורמה בריא.



בתהליך זה למדתי שהסוד הגדול ביותר בהכנת אוכל בריא הוא ההתארגנות. במרבית המקרים כדאי להיערך מראש על מנת לקצר את זמן ההכנה ברגע האמת. כך מצאתי שעל מנת לבשל קטניות לדוגמא, עלי לדאוג להכנתם (השרייתם וגם בישולם לפעמים) מבעוד מועד, חלוקתם למנות והקפאתם. כך העבודה נעשית פעם אחת, ולאחר מכן אני יכולה להשתמש פעמים רבות באותה קטנייה שהוקפאה, דבר החוסך זמן רב בעת ההכנה.



בנוסף, גיליתי את הכיף הגדול בהכנת אוכל טרי ומהיר (לפני כן נמשכתי לרוב להכנת ארוחות מורכבות ומתוחכמות), תוך שימוש בצבעוניות, מרקמים וטעמים שונים. דבר היוצר גיוון ועניין בארוחה, והופך אותה לחוויה גדולה ומשמחת. כאן נכנס סוד נוסף הקשור באוכל בריא והוא - תפקידם החשוב של צמחי התבלין. צמחי תבלין טריים מוסיפים טעם מרענן ומגוונים כל ארוחה, החל מסלט פשוט וכלה בדג או מנת דגנים וקטניות. כמו כן, לצמחי התבלין ערך מוסף חשוב והוא הערכים התזונתיים - ויטמינים ומינרלים שונים כגון: ברזל, ויטמין C ועוד.



לכל אלו שמילים כמו אוכל בריא, קינואה, כוסמת וכדומה, גורמים להם לחשוב שמקומם אינו בבלוג זה:

אכילה בריאה הנה תהליך. תהליך טעים מאוד, שבו בכל רגע בידינו הבחירה מה ברצוננו לשנות ומה לא. היפה בתהליך זה הוא ששינוי קטן ביותר (כמו הפחתת כמות הסוכר במשקאות שאנו שותים) מביא באופן די מהיר לכך שהגוף מתרגל ומשנה את טעמו וצרכיו. וכך מאכל שלא היה לטעמינו קודם, לפתע הופך לנחמד ואף טעים בעינינו. מה שאני מנסה לומר הוא שמדובר בלימוד עצמי, וכמו בכל לימוד אחר, מומלץ ואף רצוי לעשות את השינוי לאט ובהדרגה.

כמו כן, זה לגיטימי לחרוג לפעמים מהתפריט הבריא ולאכול מדי פעם דברים שאינם נכללים בהגדרת ה"בריאים", סתם כי אוהבים. עם הזמן אפילו תגלו שהם לא עושים לכם טוב, כי הגוף שלכם כבר לא רגיל לעכל אותם.



רק בריאות לכולנו.



---------------------------------------------------------------



*פודי - כינוי לאדם המתעניין באכילתו ובהכנתו של מזון משובח











חפש בבלוג זה

23 יוני 2010

ריבת ענבים אלגנטית



אתמול גיליתי שיש לי במקרר כמות גדולה של ענבים "ישנים".
התלבטתי מה לעשות איתם - שקלתי להכין שיכר ענבים ולבסוף הוכרע העניין לטובת ריבת ענבים.

הריבה הזו הוכיחה את עצמה.. היא העלתה לי זיכרונות של קיץ אצל סבתא שלי, שנהגה להכין ריבות מכל דבר (כולל וורדים וקליפות שונות)... כשהריבה הייתה מוכנה (אחרי שצוננה) מזגתי לעצמי כוס מים קרים - קרים, והכנסתי פנימה כפית גדושה מן הריבה. לסירוגין שתיתי מה"מיץ" שנוצר ואכלתי עם כפית את הענבים הקרירים, והתרפקתי לי על הטעם והזיכרון. איזה מזל שסבתא שלי לימדה אותי סודות מהמטבח שלה ;)

כמובן שלא מדובר בעוד ריבת ענבים - ענבים +  סוכר לבן ביחס של 1:1...
אלא בריבת ענבים מתובלת, שבושלה עם סוכר חום כהה, כך שצבעה כהה ומרשים וטעמה - גן עדן :)


מצרכים:
1ק"ג ענבים (פרי נטו)
7 כפות סוכר חום כהה
מקל של קינמון
5-8 מסמרי ציפורן (תלוי עד כמה אוהבים שטעם הציפורן יהיה דומיננטי)

לב של תפוח* (רק החלק שבו רואים את הגרעינים)
מיץ מחצי לימון
אפשר להחליף את גרעיני התפוח במספר גרעינים של לימון

אופן ההכנה:
מבשלים את הענבים עם הסוכר, הקינמון והציפורן כשעה ורבע - שעה וחצי, מוסיפים את התפוח, מיץ הלימון וגרעיני הלימון, ומבשלים רבע שעה נוספת. נותנים לריבה להתקרר, מעבירים לכלי אטום ומעוקר, ומאכנסים במקרר.

------------------------------------------------------------------------------------

*המטרה של מיץ הלימון (מעבר לטעם) כמו גם של גרעיני התפוח והלימון היא להקשות מעט את הריבה (על מנת שלא תשאר נוזלית לגמרי). התפוח מאפשר להכניס את הגרעינים כשהם תפוסים בתוכו וכך בתום הבישול זורקים את התפוח עם הגרעינים ואין חשש מלאכול אותם. במקרה של גרעיני הלימון (כמו גם הציפורן), עדיף לעטוף אותם בשקית רשת דקיקה שמתאימה לבישול, כך שבתום הבישול אפשר להוציאה בקלות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה